למה חשוב מאד שתהייה לך צוואה - פברואר 2007

 
 
 
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו:
חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מכיר בזכות הקניין כזכות מוגנת. רכושו של אדם לאחר פטירתו נקרא עזבון והוא כולל כל סוג של רכוש שהיה לנפטר.
סוגי יורשים:
יורשים עפ"י דין הם יורשים עפ"י חוק הירושה קרי עפ"י הקירבה למוריש. כמו כן יש יורשים עפ"י צוואה שהם יורשים אשר הוזכרו בצוואתו של אדם. ברגע שאדם ציווה את עזבונו או חלק ממנו באמצאות צוואה, אין ההסדר המלא שבחוק הירושה חל על אותו עזבון, או חלק מהעזבון.
למי ואיך ניתן לצוות:
אדם יכול להדיר את כל ילדיו ואת אשתו מרכושו, ולצוות את כל רכושו למוסד לחתולים עזובים בתנאי שאותו מוסד הוא גוף משפטי מאוגד כדין הכשר לזכויות וחובות. אדם יכול להעדיף ילד אחד ולהדיר מרכושו ילד אחר.
אדם יכול להתנות בצוואה תנאים, ולהוריש את רכושו רק למי שקיים התנאים. תנאי לדוגמה הוא הורשת דירה והתנאה כי זו לא תימכר או לא תימכר לתקופה ארוכה. כן ישנם רבים המתנים את העברת הרכוש ליורש בקיום אורח חיים דתי, למשל. הפסיקה הגבילה יכולת זו, הן מטעמי מוסר ותקנת הציבור (שכן אין רואים בעין יפה את שלטון המת על החי, או בלועזית Mortmain), והן מטעמים של הגברת העבירות בנכסים, כך שלא ירבו הנכסים הקשורים לעד בהוראות צוואה ותנאים מלפני שנים רבות. תנאי רדיקלי המתנה העברת העזבון לידי היורשים על פי הצוואה בשינוי מהותי באורח החיים (כגון גירושין, קיום אורח חיים דתי, או מתן חינוך מסוים לילדים), או הוראת צוואה המתנה אי עבירות לנכס לתקופה ארוכה, ישנם סיכויים רבים שייפסל, ובית המשפט לא יאשרו.
למי כדאי לרשום צוואה?
רבים הם המוצאים בהסדר הדיספוזיטיבי על פי חוק הירושה את ההסדר הראוי (במקרה הנפוץ של מי שנפטר והותיר אישה וילדים, מורה החוק כי הרכוש עובר חציו לאישה, ואילו היתר יחולק בין הילדים שווה בשווה), כך שהטורח והסיכון בעשיית צוואה הינם כדאיים רק למי שרוצה לסטות במשהו מהסדר זה - להעדיף יורש אחד על פני משנהו, וכיוצא בזה.
אדם שהשאיר כמה צוואות:
כל עוד האדם בחיים, יכול הוא לעשות בצוואה כרצונו. לשנותה, להוסיף עליה, לגרוע ממנה, ואף לבטלה לחלוטין. הנוסח האחרון מבחינה כרונולוגית שיימצא לאחר מות המצווה, הוא המחייב, ולא נוסחים קודמים לו. בדרך כלל נהוג לרשום בצוואה במפורש כי זו מבטלת את כל אלו שקדמו לה. כן קובע החוק כי במקרה של התנגשות בין ההוראות בשתי צוואות, מבטלת הוראת הצוואה המאוחרת בזמן את הוראות הצוואה שקדמה לה.